סקירה כללית: הרב מרדכי (מרקוס) רוטנברג (תרל"ב–תש"ד, 1872–1944) היה רב אורתודוקסי שכיהן כרבה הראשי של אנטוורפן וכמנהיגה הרוחני של קהילת מחזיקי הדת מראשית המאה העשרים ועד לגירושו במהלך השואה. הוא מילא תפקיד מרכזי בפיתוח חיי הקהילה היהודית האורתודוקסית באנטוורפן, במיוחד באמצעות הנהגתו בקהילת מחזיקי הדת וקשרו ההדוק לאוסטן שול (בית הכנסת ברחוב אוסטן), שהפך לאחד מבתי הכנסת האורתודוקסיים המרכזיים באנטוורפן.
במהלך השואה גורש הרב רוטנברג ונרצח באושוויץ בשנת 1944. הוא היה אביו של הרב חיים יעקב רוטנברג, שכיהן מאוחר יותר כרבה הראשי של אנטוורפן ופריז, ושל רחה שטרנבוך, פעילת הצלה יהודייה בולטת במהלך השואה.
ראשית חייו ומשפחתו
מרדכי רוטנברג נולד בשנת תרל"ב (1872) בקרקוב, גליציה, שהייתה אז חלק מהקיסרות האוסטרו-הונגרית.
הוא נולד למשפחה רבנית מיוחסת והתחנך במוסדות התורה המסורתיים בגליציה. הוא קיבל הסמכה לרבנות והשתלב בהנהגה הרבנית האורתודוקסית של יהדות מזרח אירופה.
הוא נשא לאישה את שרה הנדל פרידמן, בתו של הרב דוד פרידמן מצהלים (דויטשקרויץ), רב מהמסורת האורתודוקסית ההונגרית.
לזוג נולדו מספר ילדים, ביניהם:
- הרב חיים יעקב רוטנברג (תרס"ט–תש"נ, 1909–1990) – לימים רבה הראשי של אנטוורפן ורב בית הכנסת ברחוב רו פווה בפריז.
- רחה שטרנבוך (תרס"ה–תשל"א, 1905–1971) – פעילה מרכזית במאמצי הצלת יהודים במהלך השואה באמצעות ארגונים שונים ובהם ועד ההצלה.
- ילדים נוספים, שחלקם נרצחו בשואה.
כהונתו הרבנית לפני אנטוורפן
לפני מעברו לבלגיה, כיהן הרב רוטנברג כרב בוודוביץ', קהילה יהודית סמוכה לקרקוב שבגליציה.
בראשית המאה העשרים עברו קהילות יהודיות רבות במזרח אירופה שינויים חברתיים ודמוגרפיים גדולים, כולל הגירה למערב אירופה. אנטוורפן הפכה לאחד היעדים המרכזיים עבור מהגרים יהודים מפולין ומגליציה, בייחוד עבור אלו שעסקו בענף היהלומים.
הגעה לאנטוורפן
הרב רוטנברג הגיע לאנטוורפן בשנת תרע"א (1911) יחד עם משפחתו.
באותה עת, האוכלוסייה היהודית באנטוורפן התרחבה במהירות. הקהילה היהודית האורתודוקסית התארגנה סביב קהילת מחזיקי הדת, התאגדות דתית שנוסדה במטרה לשמור על גדרי הדת והמסורת היהודית.
בשנת תרע"ג (1913) מונה הרב רוטנברג כדיין ומורה צדק בקהילת מחזיקי הדת תחת הנהגתו של הרב נח צבי אולמן, שהיה אז רבה הראשי של הקהילה.
בעקבות עזיבתו ופטירתו של הרב אולמן, הפך הרב רוטנברג לסמכות הרבנית העליונה של קהילת מחזיקי הדת.
הוא כיהן רשמית כרבה הראשי של אנטוורפן משנת תרע"ח (1918).
אוסטן שול ומחזיקי הדת
הרב רוטנברג היה קשור קשר הדוק להקמתו של בית הכנסת אוסטן שול (בית הכנסת ברחוב אוסטן), בית הכנסת המרכזי של קהילת מחזיקי הדת.
בית הכנסת נבנה בין השנים 1911 ו-1917 והפך למוסד הדתי המרכזי של החיים היהודיים האורתודוקסיים באנטוורפן. במהלך תקופת הבנייה, הונהגה קהילת מחזיקי הדת על ידי הרב נח צבי אולמן והרב מרדכי רוטנברג.
אוסטן שול שימש כבית הכנסת הראשי של מחזיקי הדת, מרכז לתפילות וכינוסים דתיים, ומקום לאירועים קהילתיים וחינוך יהודי.
לפני מלחמת העולם השנייה התגורר הרב רוטנברג במתחם בית הכנסת, דבר ששיקף את הקשר המסורתי שבין רב הקהילה לבין בית הכנסת המרכזי של קהילתו.
תחת הנהגתו, הפכה קהילת מחזיקי הדת לאחת הקהילות היהודיות האורתודוקסית המובילות בבלגיה.
הנהגת האורתודוקסיה באנטוורפן
כרבה הראשי של קהילת מחזיקי הדת, היה הרב רוטנברג אחראי על כל העניינים הדתיים בקהילה האורתודוקסית.
תחומי אחריותו כללו את הנהגת בית הדין הרבני, מתן פסקי הלכה, פיקוח על מוסדות הדת והכוונת הקהילה באורחות החיים היהודיים.
תקופת הנהגתו התאפיינה בצמיחה הגדולה של האוכלוסייה היהודית האורתודוקסית באנטוורפן בין מלחמות העולם הראשונה והשנייה. במהלך תקופה זו התפתחה באנטוורפן רשת ענפה של מוסדות יהודיים, שכללה בתי כנסת, בתי ספר, ארגוני צדקה וחסד ומוסדות כשרות.
מלחמת העולם הראשונה
במהלך מלחמת העולם הראשונה עזב הרב רוטנברג זמנית את אנטוורפן ושהה בפרנקפורט שבגרמניה, שם נותרו בני משפחתו במהלך שנות המלחמה.
לאחר המלחמה חזר לאנטוורפן וחידש את הנהגתו הרבנית.
בשנת 1919 חקרו הרשויות הבלגיות האשמות לפיהן גילה אהדה כלפי גרמניה במהלך המלחמה. החקירה הסתיימה בקביעה כי אין כל ראיה התומכת בהאשמות אלו.
הכיבוש הנאצי ופוגרום אנטוורפן
לאחר פלישת גרמניה לבלגיה בשנת 1940, הוטלו על הקהילות היהודיות ברחבי המדינה גזירות, הגבלות ורדיפות הולכות וגוברות.
באפריל 1941 התחוללו באנטוורפן מהומות קשות ואלימות נגד יהודים (פוגרום אנטוורפן). קהילת מחזיקי הדת ובית הכנסת אוסטן שול היו בין מוסדות הדת שהותקפו.
במהלך ההתקפה הושחת בית הכנסת אוסטן שול, ספרי תורה חוללו, וחפצי קודש ורהיטים ניזוקו ונשרפו. דירתו של הרב רוטנברג במתחם בית הכנסת נחרבה כליל.
חורבן בית הכנסת אוסטן שול היה אחד ממעשי האלימות הקשים והבולטים ביותר נגד הקהילה היהודית באנטוורפן לפני שהחלו הגירושים ההמוניים.
לאחר התקיפה נאלצו הרב רוטנברג ומשפחתו לעזוב את מקום מגוריהם ועברו להתגורר בכתובת אחרת באנטוורפן.
המעצר והגירוש
ב-8 בינואר 1943 נעצרו הרב מרדכי רוטנברג ורעייתו שרה על ידי שלטונות הכיבוש הגרמניים.
הם הועברו למחנה המעבר קסרן דוסאן במכלן, משם גורשו יהודי בלגיה לאושוויץ.
באמצעות מסמכי נתינות זרה שהושגו על ידי ארגוני הצלה יהודיים, שזיהו אותם כאזרחי פרגוואי, הם שוחררו זמנית. אולם, מאוחר יותר הם נעצרו שוב.
הם הועברו למחנה המעצר ויטל בצרפת, שבו הוחזקו יהודים בעלי אזרחות זרה מתוך כוונה להחליפם באזרחים גרמנים שהוחזקו במדינות זרות.
מותם באושוויץ
בשנת 1944 גורשו הרב מרדכי רוטנברג ורעייתו מצרפת למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. הם נרצחו שם באותה שנה.
השואה החריבה חלק גדול מההנהגה היהודית האורתודוקסית של אנטוורפן מלפני המלחמה. מקרב משפחתו הקרובה של הרב רוטנברג שרדו רק מעטים, וביניהם בנו הרב חיים יעקב רוטנברג.
מורשת המשפחה
צאצאיו של הרב מרדכי רוטנברג המשיכו את דרכו הרבנית והקהילתית.
הרב חיים יעקב רוטנברג (תרס"ט–תש"נ, 1909–1990)
בנו, הרב חיים יעקב רוטנברג, שרד את השואה וכיהן מאוחר יותר כרב הראשי של אנטוורפן וכרב בית הכנסת ברחוב רו פווה בפריז. הוא המשיך את השושלת הרבנית של משפחת רוטנברג לאחר חורבן הקהילות היהודיות באירופה.
רחה שטרנבוך (תרס"ה–תשל"א, 1905–1971)
בתו, רחה שטרנבוך, הייתה פעילת הצלה בולטת במהלך השואה. יחד עם בעלה, יצחק שטרנבוך, סייעה להציל יהודים רבים באמצעות ארגון סיוע, השגת מסמכים וסיוע לפליטים.
הרב מרדכי רוטנברג
נכדו, הרב מרדכי רוטנברג, מכהן כרב בית הכנסת ברחוב רו פווה בפריז, וממשיך את המסורת הרבנית של המשפחה.
מורשתו באנטוורפן
הרב מרדכי רוטנברג נחשב לאחד האישים המרכזיים בתולדות היהדות האורתודוקסית באנטוורפן לפני השואה. הנהגתו עיצבה את דמותן של קהילת מחזיקי הדת ובית הכנסת אוסטן שול, שהפכו לסמליה של הקהילה היהודית האורתודוקסית בעיר.
חייו מייצגים את ההיסטוריה של יהדות אנטוורפן בתקופה של תמורות כבירות: הגעת מהגרים יהודים ממזרח אירופה, הקמת מוסדות אורתודוקסיים מפוארים, חורבן השואה האיום ושיקום החיים היהודיים לאחר המלחמה.
קהילת מחזיקי הדת ובית הכנסת אוסטן שול ממשיכים להתקיים עד היום כמרכזים חשובים של החיים היהודיים באנטוורפן.
ארכיון פרופילים
דיוקן של הרב רוטנברג