סקירה: הרב חיים יעקב רוטנברג היה אחד המנהיגים הרבניים האורתודוקסים הבולטים במערב אירופה לאחר המלחמה. הוא נולד בפולין וגדל באנטוורפן, ובהמשך כיהן כרבה הראשי של קהילת "אגודת הקהילות" בפריז והיה דמות מרכזית בשיקום החיים היהודיים האורתודוקסיים בצרפת לאחר השואה.
ראשית חייו
חיים יעקב רוטנברג נולד ב-14 באוקטובר 1909 בוודוביץ', פולין, למשפחה רבנית מפוארת. אביו, הרב מרקוס (מרדכי) רוטנברג זצ"ל, כיהן בהמשך כרבה הראשי של אנטוורפן, ואמו הייתה שרה הנדל פרידמן.
בשנת 1911, בעודו ילד קטן, עברה המשפחה לאנטוורפן, שם החל אביו לכהן כרב ובהמשך מונה לרבה הראשי של העיר בשנת 1918. מאותה עת הפכה אנטוורפן לבסיס הקבוע של המשפחה ולמרכז השפעתם הציבורית והקהילתית.
הוא קיבל את חינוכו התורני הראשוני באנטוורפן, ולאחר מכן המשיך בלימודים בישיבות הליטאיות המובילות של אותם ימים, ובהן טלז, מיר ובריסק, שם רכש בסיס עמוק בניתוח תלמודי ובפסיקה הלכתית.
נישואין ומשפחה
ב-19 ביוני 1934 נשא הרב רוטנברג לאישה את רוזה דבורה רינסקי באנטוורפן. בני הזוג הקימו את ביתם בעיר ושם נולדו ילדיהם.
לזוג נולדו מספר ילדים, ובהם בנים אשר נולדו וגדלו באנטוורפן.
במהלך השואה פקדה טרגדיה נוראה את המשפחה. רוזה דבורה רוטנברג ושלושה מילדיהם גורשו ממחנה המעבר דרנסי לאושוויץ במשלוח 72 ב-29 באפריל 1944, ושם נרצחו. רק הרב חיים יעקב רוטנברג שרד.
אביו, הרב מרקוס רוטנברג, נרצח אף הוא באושוויץ לאחר שגורש מוויטל.
אחותו של הרב רוטנברג, רחה שטרנבוך, הפכה לאחת מפעילות ההצלה היהודיות החשובות ביותר בשוויץ במהלך המלחמה, וסייעה להציל אלפי יהודים ברחבי אירופה, אף שלא עלה בידה להציל את בני משפחתה הקרובים ביותר.
אנטוורפן והנהגה שלאחר המלחמה
לאחר המלחמה חזר הרב רוטנברג לאנטוורפן, אשר איבדה חלק גדול מאוכלוסייתה היהודית שלפני המלחמה. הוא הפך לאחת הדמויות הרבניות המובילות שעסקו בשיקום החיים היהודיים האורתודוקסיים בעיר, וכיהן כרב ואב בית דין.
בתקופה זו פעל רבות לשחזור מוסדות הקהילה, לחיזוק החינוך הדתי ולביסוס מחדש של הסמכות ההלכתית בקהילה הפגועה. מנהיגותו באנטוורפן מיצבה אותו כאחד מגדולי הרבנים והפוסקים ביהדות אירופה שאחרי השואה.
פריז ו"אגודת הקהילות"
בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 הוזמן הרב רוטנברג להחליף את הרב שמואל יעקב רובינשטיין כרבה הראשי של בית הכנסת ההיסטורי ברחוב רו פווה (Rue Pavée) בפריז וכראש "אגודת הקהילות" (איחוד הקהילות האורתודוקסיות).
הוא נענה להצעה מתוך הבנה שמשפחתו תמשיך את מורשתו הרבנית, ושאחד מבניו יירש את מקומו בהמשך.
תחת הנהגתו הפכה קהילת "אגודת הקהילות" לאחד המוסדות היהודיים האורתודוקסיים העצמאיים החשובים ביותר בצרפת, מחוץ למסגרת הקונסיסטוריה. הוא פעל רבות לחיזוק לימוד התורה, להרחבת מערכות הפיקוח על הכשרות ולשימור החיים היהודיים המסורתיים בצרפת שאחרי המלחמה.
מנהגים ואופיו
הרב רוטנברג היה ידוע בענוותנותו ובדקדוקו הקפדני במנהגים ומצוות. למרות מעמדו הרם, הוא שמר על אורח חיים צנוע וזכה להערכה עמוקה על יושרו והשכלתו התורנית הרחבה.
בבית הכנסת ברחוב רו פווה הוא נודע בשמירה על מנהגים מסוימים הקשורים למסורת החסידית, דבר ששיקף את הרקע הליטאי-חסידי שלו ואת מחויבותו לשימור מנהגי יהדות אירופה הישנים בתוך ההקשר המודרני של יהדות צרפת.
פטירתו וקבורתו
הרב חיים יעקב רוטנברג נפטר בפריז ב-27 באוגוסט 1990 (ז' באלול ה'תש"ן). הוא הובא למנוחות בבית העלמין של קהילת "מחזיקי הדת" בפוטה (Putte) שבהולנד, לצד דמויות בולטות אחרות מהעולם הרבני האורתודוקסי של אנטוורפן.
מורשת
הרב רוטנברג נזכר כאחד המנהיגים הרבניים האורתודוקסיים החשובים ביותר באירופה שלאחר המלחמה. השפעתו הקיפה את אנטוורפן ופריז, שם מילא תפקיד מפתח בבנייה מחדש של חיי הקהילה היהודית לאחר השואה.
באמצעות הנהגתו ב"אגודת הקהילות" ותפקידו המוקדם באנטוורפן, הוא סייע לשימור יהדות התורה המסורתית במערב אירופה בתקופה של תמורות דמוגרפיות ותרבותיות גדולות. מורשתו ממשיכה להתקיים דרך צאצאיו והמוסדות שביסס והעצים.