סקירה: הרב חיים קרייזווירט היה סמכות רבנית אורתודוקסית ומנהיג קהילתי מוביל, אשר כיהן במשך כמעט חמישה עשורים כרבה הראשי של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן, בלגיה. הוא נחשב לאחד מגדולי גאוני התורה בדורו, ונודע בבקיאותו העצומה בכל חלקי התורה, בסגנון הוראתו הכריזמטי ובסגולתו להשפיע ולעורר השראה בקרב תלמידים וקהילות בעולם היהודי כולו.
ראשית חייו ולימודיו
הרב קרייזווירט נולד בגליציה ולמד בכמה מן הישיבות המרכזיות של מזרח אירופה שלפני המלחמה. הוא למד בישיבה המפורסמת "חכמי לובלין" שנוסדה על ידי רבי מאיר שפירא. המוסד נודע בתנאי הקבלה המחמירים שלו, אשר דרשו מהתלמידים להפגין בקיאות רבה בתלמוד ובספרי היסוד כבר מגיל צעיר.
בהמשך למד בישיבת סלובודקה, מן המוסדות המרכזיים של תנועת המוסר הליטאית. שם ספג את דרך הלימוד הליטאית וקשר קשרים עם גדולי התורה. בתקופה זו נשא לאישה את בתו של הרב אברהם גרודזינסקי, מראשי ישיבת סלובודקה שהיה מקורב למשפחות רבניות מיוחסות, בהן רבי ישראל סלנטר ורבי חיים עוזר גרודזינסקי. באמצעות נישואין אלו נקשר בקשר הדוק גם לרבי יעקב קמינצקי, שהשפיע רבות על מהלך חייו.
מלחמת העולם השנייה והצלה
במהלך מלחמת העולם השנייה נמלטו הרב קרייזווירט ורעייתו מאירופה הכבושה. הם הגיעו בסופו של דבר לארץ ישראל המנדטורית, והצטרפו לקבוצה של תלמידי חכמים פליטי אירופה שזכו לתמיכה ולמקלט אצל גדולי התורה בארץ, ובראשם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל.
בשנים שלאחר המלחמה זכה להכרה כאחד מעילויי התורה הבולטים ביותר, בעל זיכרון פנומנלי ותפיסה רחבה. הוא נחשב לגאון המסוגל להגות ברציפות ובעמקות על פני מרחבי הש"ס וספרות הראשונים והאחרונים.
הרבצת תורה בשיקגו
בשלהי שנות ה-40 הומלץ הרב קרייזווירט על ידי הרב הרצוג למשרת הוראה בשיקגו. למרות גילו הצעיר יחסית, הוא מונה לראש ישיבה.
סגנון הוראתו היה ייחודי במינו. במקום להתמקד אך ורק בניתוח מקומי ופלפול שלב אחר שלב, שיעוריו התאפיינו ברוחב יריעה עצום, תוך שילוב ידיעות מקיפות מכל תחומי ספרות התורה. שיעוריו היו תובעניים מאוד ולעיתים קרובות עלו על רמת ההכנה של תלמידים רבים, אך הם היו מלאי השראה והניעו את התלמידים להתעלות. אף כי לא תמיד ירדו התלמידים לכל פרטי העומק הטכני של שיעוריו, הייתה לתורתו השפעה עצומה על עיצוב אישיותם, ובייחוד על חיזוק המחויבות לחיי תורה וזהות יהודית בתקופת השיקום שלאחר השואה.
קשרים והשפעה חינוכית
הרב קרייזווירט שמר על קשרים הדוקים עם גדולי הדור, ובהם רבי יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר) ורבי אברהם ישעיהו קרליץ (החזון איש). הוא היה חלק מרשת רחבה של רבנים שנתחנכו באירופה אשר מילאו תפקיד מכריע בבנייה מחדש של עולם התורה לאחר החורבן.
כמו כן, היה מעורב מאוד בסיוע לתלמידים גם מעבר לכותלי בית המדרש, ועודד וסייע להם רבות בקבלת משרות רבניות וציבוריות. כמה מתלמידיו שימשו לימים בתפקידי הנהגה מרכזיים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.
רבה הראשי של אנטוורפן
בשנת 1955 מונה הרב קרייזווירט לרבה הראשי של קהילת "מחזיקי הדת" באנטוורפן, בלגיה – תפקיד שבו נשא במשך כמעט חמישה עשורים.
במקור, ביקשה קהילת אנטוורפן למנות את דודו, רבי יעקב קמינצקי, ששימש באותה עת כראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק. אולם רבי יעקב סירב להצעה ולא רצה לעזוב את מקומו. תחת זאת, המליץ על אחיינו, הרב חיים קרייזווירט, למלא את התפקיד.
קהילת אנטוורפן האורתודוקסית, שהורכבה ברובה מסוחרי יהלומים ואנשי עסקים, נזקקה להנהגה רבנית חזקה המסוגלת להכריע בשאלות הלכתיות סבוכות וליישב סכסוכים קהילתיים. הרב קרייזווירט זכה להערכה רבה כפוסק הלכה מובהק וכסמכות עליונה. הוא פעל רבות גם בתחומי הצדקה וגמילות חסדים והיה מעורב ביותר בהקמת בתים בישראל ובסיוע לחתנים וכלות נזקקים. השפעתו ניכרה בכל היבטי החיים הדתיים והחברתיים של הקהילה.
שנותיו האחרונות וההבטחה הרפואית
בשנותיו האחרונות חלה הרב קרייזווירט במחלה קשה. הוא פנה לסטייפלר, רבי יעקב ישראל קנייבסקי מבני ברק, וביקש שיעתיר בעדו בתפילה. הסטייפלר השיב לו תוך שהוא מזכיר את הברייתא הידועה:
“אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא”
(אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא)
ברייתא זו מונה מצוות ששכרן העיקרי שמור לעולם הבא, אך האדם נהנה מפירותיהן גם בעולם הזה. ביניהן נמנות ביקור חולים, לוויית המת והכנסת כלה. הסטייפלר הסביר לו כי התחזקות במצוות "הכנסת כלה" יכולה לעמוד לו כזכות התומכת במניעת הצורך ב"לוויית המת" ומסייעת ל"ביקור חולים".
בעקבות שיחה זו, הגביר הרב קרייזווירט את פועלו בענייני שידוכים והכנסת כלה, והקדיש מאמצים עצומים לסייע בנישואי נזקקים ויתומים.
אישיותו ודרכו
הרב קרייזווירט היה ידוע בכריזמה שלו, בחוש ההומור המושחז שלו וברוחב דעתו. דרשותיו הציבוריות שילבו למדנות מעמיקה לצד דברי חיזוק והשראה. הוא הדגיש תמיד את גודל האחריות והעשייה, והטיף לביטחון בעתידו של עם ישראל. הוא החזיק במבט רחב ותמך ביוזמות חינוכיות וקהילתיות מגוונות בכל חלקי הקהילה מתוך ראיית טובת הכלל.
מורשתו
הרב קרייזווירט נפטר בשנת 2001, לאחר עשרות שנות הנהגה מפוארת באנטוורפן ובעולם כולו. הוא נזכר כאחד מענקי הרוח של הדור אשר מילא תפקיד היסטורי בשיקום היהדות האורתודוקסית לאחר השואה. מורשתו ממשיכה לפעול באמצעות שיעוריו ותלמידיו, והשפעתו ניכרת בקהילות רבות באירופה, בישראל ובארצות הברית. הוא נחקק בזיכרון כדמות שאיחדה גאונות שכלית כבירה יחד עם חמימות אנושית, כושר מנהיגות ומסירות נפש לעם ישראל.
ארכיון פרופילים
