פוגרום אנטוורפן

האלימות האנטי-יהודית ביום שני של חג הפסחא, 1941.

פוגרום אנטוורפן
מיקום זמני לתמונת פוגרום אנטוורפן.

סקירה כללית: ביום שני של פסחא, 14 באפריל 1941, התרחש פוגרום באנטוורפן, בעידוד משתפי פעולה פלמים פרו-נאצים שתקפו חנויות ובתי כנסת בבעלות יהודית.

הסלמת האלימות

פוגרום אנטוורפן ביום שני של פסחא, 14 באפריל 1941, היה התפרעות אנטי-יהודית אלימה שבוצעה על ידי חברי האיחוד הלאומי הפלמי (VNV), הבריגדה השחורה (Zwarte Brigade) ומשתפי פעולה פרו-נאצים אחרים. לאחר הקרנת סרט התעמולה האנטישמי Der Ewige Jude ("היהודי הנצחי") בקולנוע מקומי, צעד המון של כ-200 משתפי פעולה אל הרובע היהודי כדי לפתוח במתקפה מתואמת.

הפורעים תקפו בתי כנסת, עסקים בבעלות יהודית ובתי מגורים. בית הכנסת אייזנמן ברחוב אוסטנשטראט ובית הכנסת הגדול ברחוב ואן דן נסטליי (כיום בית הכנסת רומי גולדמונץ) הושחתו והועלו באש. ספרי תורה נגררו לרחוב ונשרפו. ההמון גם בזז חנויות רבות ותקף פיזית תושבים יהודים שנקרו בדרכו, כולל רבה הראשי של אנטוורפן, הרב מרדכי רוטנברג, שביתו הושחת.

ההשלכות ושיתוף הפעולה

למרות שצוותי כיבוי מקומיים הגיעו לבתי הכנסת הבוערים, הופעל עליהם לחץ מצד הכובשים הגרמנים ומשתפי הפעולה שלא להתערב, דבר שגרם לנזק חמור למבנים ההיסטוריים. האלימות התרחשה בהסכמה פסיבית ובעידוד פעיל של הממשל הצבאי הגרמני, שניצל את האירוע להצדקת צעדים אנטי-יהודיים נוספים. הפוגרום זעזע עמוקות את הקהילה, והמחיש את האיום המיידי של שיתוף פעולה מקומי והיווה קדימון לגירוש השיטתי שהחל בשנה שלאחר מכן.